ניוזלטר בדיוור אלקטרוני - חדש! פעם בחודש!
על מתנות לאביונים/ הרב דוד אסולין
בתהליך קבלת חג הפורים כחג ניתן להבחין בשני שלבים; בתחילה העם החל באופן ספונטאני לחגוג את החג: "עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". כך דרך בני אדם לחגוג באופן טבעי: שמחה ומשתה, יום טוב [כלומר לא יוצאים לעבודה] ומשלוח מנות בין רעים. אולם כאשר מרדכי ממסד את חג הפורים הוא משנה את נוהג העם בשני דברים: "וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים . . . לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". מרדכי מבטל את השביתה ממלאכה, ומוסיף את מצות מתנות לאביונים. דומה שמרדכי רוצה לעצב את חג הפורים כחג של שמחה כללית ללא יוצא מן הכלל. אם אנשים באופן טבעי שמחו וצהלו בעצמם ויחד עם חבריהם, מרדכי הוסיף מימד של נתינה וצדקה לאביונים על מנת שגם הם יוכלו לשמוח בשמחת החג יחד עם כלל ישראל. אולם מעבר לכך, נראה שמרדכי הגדיר מחדש את השמחה. הוא קבע שאינה באה לידי ביטוי שלם אלא כשיש בה גם מימד של שמחת הנתינה.
שותפים יקרים, אנו שמחים להציג בפניכם עלון מידע זה המרכז בתוכו את פעילות העמותה והקהילה בנתיבות. ב"ה זכינו השנה להרחבת הפעילות במגוון מישורים - בתוכניות לימוד חדשות בישיבת ההסדר, בפעילות גרעין הסטודנטים, בתמיכה במסלול הקהילתי-ערכי בבית חינוך נועם אליהו, בפעילות "עושים שכונה", במוקדים הקהילתיים השונים ועוד. בחרנו לספר בעלון החודש על פעילות מרכז המשפחה ועל העשיה המשמעותית והרחבה כאן בעיר. רצינו להזכיר כי בימים אלו אנו פועלים למען גיוס תלמידים חדשים לישיבת ההסדר ומתנדבות לשירות הלאומי לשנה הבאה - מוזמנים להפנות אלינו ולצרף עוד שותפים לחלום גדול של תיקון עולם במלכות ה'. אנו מודים לכם על התמיכה והשותפות, ומתפללים שנזכה בע"ה להמשיך לפעול מתוך אורה ושמחה, ששון ויקר. חודש טוב ומבורך!
